12/27/2018

Eli Genauer “The Broken Stove”


                                 
                                                                   מסכת שבת דף לח עמוד ב׳
                                                                                         
מתני׳: תנור שהסיקוהו בקש ובגבבא לא יתן בין מתוכו בין מעל גביו, כופח שהסיקוהו בקש ובגבבא הרי זה ככיריים, בגפת ובעצים הרי הוא כתנור:
The Mishna discusses a כופח and its relationship to a כירה. The Gemara discusses this and concludes that a כירה has two openings (for 2 pots) and a כופח only has one opening (for one pot)
היכי דמי כופח, היכי דמי כירה? אמר רבי יוסי בר חנינא כופח מקום שפיתת קדרה אחת, כירה מקום שפיתת שתי קדרות:
                          


Abaye…  brings proof to this from a Mishna in Keilim 7:3
אמר אביי ואיתימא רבי ירמיה אף אנן נמי תנינא, כירה שנחלקה לאורכה טהורה, לרחבה טמאה. כופח בין לאורכו בין לרוחבו טהור:
Since the כירה has two openings, only if it is split lengthwise is it considered unusable and therefore not considered a כלי. If split widthwise, each opening is useable and therefore it is still considered a כלי. Only an intact כלי is susceptible to the laws of טומאה.



Here is a picture of the כירה which is split widthwise in which case it can become or retain טומאה. (courtesy of hebrewbooks.org) פירוש חי על מסכת שבת, תשס״ח


If it were split lengthwise (לאורכה) the split would go through the openings, render them unable to support a pot and useless, thereby making it no longer a כלי. If it had been טמאה it would become טהורה,
On these scenarios Rashi comments as follows:
שנחלקה לאורכה. הרי בטלו שתי שפיתותיה, שנחלקת רחבה לשתים, הלכך טהרה מטומאתה שהרי ניתצה:
  נחלקה לרחבה: נמצאו שתי השפיתות קימות זו לבדה וזו לבדה
The Rashi we have as printed in the Vilna Shas looks like this. There are no diagrams included to illustrate the words of Rashi.



I will consider six עדי נוסח on this Rashi. Three indicate in various ways that Rashi drew a diagram to illustrate his words, and three indicate he did not.
The three that show 1) no diagram, 2) no use of the word כזה and 3) no empty space left, are as follows:
1.      BritishLibrary OR. 5975 (15th century)




2.       Vatican Library MS ebr. 138 ( 13th-14th century)



3. Soncino Pesaro 1489 – 



At this point, it seems clear that there was no diagram in Rashi’s original text. Aside from that, there is no diagram indicated in Chochmat Shlomo ( Prague 1583)  and Chochmat Manoach ( Prague 1612), both sources which often add diagrams missing from the Bomberg editions.
The three manuscripts that contain a diagram vary in their level of “proof” to the existence of a diagram in Rashi’s original text.

This one does not indicate the existence of a diagram by saying כזה and the diagram is drawn on the side, indicating it might be of later origin. It is also on the previous page of text of this particular Rashi.


2. The National Library of France, Paris, France Ms. Hebr. 324 (13th-14th century)
    

This manuscript is one of the older manuscripts of Rashi on Masechet Shabbat and it contains the diagram inside the text. It still does not have the word כזה which would be normal if there were a diagram.



Speaking about these two manuscripts, Dr Ezra Chwat commented “It should be noted that in both manuscripts where the diagram appears, there's no allusion in the text.”

It was therefore a surprise to me to find this manuscript. It contains the word כזה and leaves space for a diagram. It even contemplates a diagram on the second Rashi.

3.Parma 2087 ( approximately 1400)




Conclusion:
Of the dozens of diagrams in Rashi that I have studied over the past ten years, this one is the hardest for me to tell whether it existed in Rashi’s original manuscript.

  gmb 0069














11/06/2018

פרק עמי הארץ?




כמות המסכתות במשנה נקבעה בפי חז"ל כ-[1]60. עם זאת, מעולם לא נקבע שסכום המסכתות הקטנות, ברייתות שנערכו מימי התנאים ועד ימי הגאונים, מוגבל . הרי ידוע על מסכתות גרים עבדים, וכותים.   אז למה לא מסכת, או לפחות פרק המלקט אמרות חז"ל לענייני עמי הארץ?
מצאנו באוסף הגניזה של חברת כי"ח בפריז, קטע V B 19, זוג דפי נייר מרובעים קטנים[2], שנראים שריד מפרק אימרי חז"ל על עמי הארץ.
ככל הנראה אין זה לקט הלכות מכמה סיבות: א. סגנון קדום של הלכות, מחולקות בסימן הפיסוק נקודתיים וחץ : > ( א לחלופין רק נקודתיים). ב. הסיום "סליק פרקא".
המומחית גב' תמר לייטר משערת שסגנון הכתיבה מורה על המאה ה-יא.
קשה לקבוע אם זוג הדפים ששרדו לפנינו הם רצופים, או שמא חסר ביניהם, והם זוג חיצוני. ישנו חוט תפירה הנועד לכריכה עם זוגות אחרים להרכבת קונטרס, אך אין בכך להכריע אם זהו הזוג הפנימי או החיצוני. אין רצף טקסט הכרחי בין שני הדפים. מה שנגלה הוא שהעמוד האחרון ריק והטקסט מסתיים  באמצע דף 2א. ואילו דף 1 אינו תחילת הטקסט.

רוב ההלכות מבוססות על מאמרי חז"ל המוכרים שנמסרו באופנים שונים ממקורות שונים. המלקט אינו נרתע מלהכיל גם את ההלכות הפוגעניות ביותר. בהלכה ד, מובא מאמר הכולל בתואר גנאי "עם ארץ" גם צדיקים, חסידים וישרים, שכל פשעם שאינם מלומדים. זאת בניגוד מוחלט לדעתם של הראשונים סביב הסוגיות התלמודיות הנוגעות בעניין. בכל זאת נראה שמאמר זה נמסר לידי הראשונים ואף עמד, בצורה כל שהיא, לפני ר' מנחם בן שלמה, מלקט מדרש שכל טוב, שאסף מאמרי חז"ל  בנושא עם הארץ, במאמרו סביב בראשית כד. לא מן הנמנע שהתוכן הפוגעני גרם לדיכוי הפצת פרק זה בין ליקוטים המקבילים לו שזכרנו.


 
פריס כי"ח ה נ 19 דפים 1ב-2א, תודות לספריית AIU וFGP

החלוקה להלכות הוא במקור, אך המספור הוא תוספת העריכה שלנו. הניקוד וקו החוצה המסמן למחיקה, כבמקור. 
 [א. ששה דברים נאמרו בעם הארץ
אין מוסרים להן עדות[3]]
דף 1א
ואין מקבלים מהן עדות
ואין מגלים להן דברי סוד[4]
ואין מכריזין  על אבידתן[5]
ואין מלוים עמהם[6] בדרך
ואין ממנים אותם מהם
אפיטרופסים ליתומים: >
[ב] ואי זה הוא עם הארץ כל
שאינו לא במקרא ולא
במשנה ולא בדרך ארץ[7]
וכל כלי עם הארץ טמאים[8]
דף 1ב
חוץ מכלֵי צַיָר ומכלי גרים
ומכלי שמטבילים בהם את
המים[9] ואחר כך אוכלים
בהם .> [ג] עם הארץ שקץ
ובניו שקצים ועל בנותיהם
הוא אומר ארור שוכב עם
כל בהמה[10]:  [ד] עם הארץ
אפילו חסיד אפילו צדיק
אפילו ישר וטוב אפילו
תם ונאמן ארור הוא
לאלהי ישראל [11]
דף 2א
[ה] אבל כל העוסק בתורה
לשם שמים יזכה לדברים
הרבה[12] עליו הכתוב או'
שלום רב לאהבי תורתך
ואין למו מכשול[13]:>
[ו] ואומר לא ימוש ספ[ר] ה[ת]ורה
מפיך[14].
סליק פרקא.



[1] על המקורות ואיך מונים את הסכום ס', ראה : שבט, מספר המסכתות בש"ס, מוריה, שנה כב אלול תשנ"ח, עמ' צט-קו.

[2] מידותיו 82X101 מ"מ. 10 -11 שורות לעמוד. מידות השטח הכתוב 66X78 מ"מ.

[3] השלמנו על פי המקביל בברייתא שבבבלי (פסחים מט ע"ב). החמישי שם : ואין ממנין אותן אפוטרופוס על קופה של צדקה". בברייתא שלפנינו ברור שיש  לפחות ששה, שכן הראשון שבקטע ששרד מתחיל "ואין"- ו' מוסיף על הראשונים. בברייתא שבמס' כלה רבתי (ב:יד)  יש 5, והסדר שונה: "סוד" הוא האחרון. כבבבלי מובא במדרש המספרי "חופת אליהו"  (מהודרת ע' דשא, ילקוט מדרשים א' תשס"ג עמ' פא; תשס"ט עמ' קכט), וראה הערות העורך שם רשם שינויי נוסחאות. שם מקומו שם בין הברייתות של "ששה דברים", אלא ברוב נוסחאות שם חסר הראשון  "אין מוסרין להן עדות", ונוסף השלישי "אין מוסרין להם פקדון".
[4] בחלק מנוסחאות חופת אליהו:"סוד תורה".
[5] וכן נמנה במדרש חופת אליהו. בברייתא שבבבלי הוא השביעי, כיון שנמסר בשם "יש אומרים". בכלה רבתי חסר (ולכן מונים שם 5). ראה תשובות הגאונים הרכבי סי' ש"פ העיר ש "אין מכריזין" לא נתקבל להלכה. השאר שם כסדר שבבבלי.
[6] מלוין, כלשון חז"ל, כגון ספרי דברים פיסקא שמד; תוספתא שבת יד "שמלאכי שלום מלוין אותו"; שם יומא ג "יקרי ירושלים מלוין אותו". אך בהצמדה ל"עם.." לא מצאנו.  בברייתא שבבבלי: מתלוין.
[7] אין כאן סימן פיסוק, וצריך לקרואו ברציפות.
[8] על כלי עם הארץ ראה משנה טהרות פרק ח ותוספתא שם ט.
[9] על כלי להטבלת מים ראה משנה ביצה ב:ג; תוספתא שבת טז:יא, ושם מקוואות א:יג.
[10] דברים כז:כא. כבפסחים שם.
[11] לא מוכר לנו המקור הראשון לברייתא זו, אך דומה ללשון הנרשם בשכל טוב סוף בראשית כד.  ולכאורה נוגדת לברייתא ב' "ולא בדרך ארץ". ראה ריטב"א פסחים שם, רמב"ן חגיגה כב ע"א. .
[12] כל העוסק... הרבה- תחילת לשון משנה אבות ראש פרק ו בשם ר' מאיר. אלא שם "זוכה".
[13] תהלים קיט:קסה. באבות שם מפסוק אחר. בדרשות חז"ל מפסוק זה הדגישו את השלום כשכר לעוסקים בתורה (בבלי סוף מס' ברכות; סנהדרין צח ע"א; ספרי זוטא ו סוף כו; ב"ר צט, ועוד. כאן מודגש "רב".
[14] יהושע א:ח.

gmb 0068


תגובות:
____________________________________________________________
בעניין מספר קבע של מסכתות קטנות. מגיב יעקב מ. שורקין:


שבמספר מקומות מזכיר רמב"ן "שבע מסכתות קטנות" דווקא;
במלחמת ה' מסכת מועד קטן דף טז עמוד א: שנו בברייתא במס' ציצית משבע מסכתות הקטנות... וכן הוא בתורת האדם שער הסוף - ענין ההוצאה.
ובתורת האדם שער האבל - ענין אבלות ישנה: ובמסכת סופרים משבע המסכתות הקטנות מצאתי... 
אף בחידושי הרמב"ן מסכת בבא מציעא דף עא עמוד ב: ועוד מצאתי בחיצונה במסכת כותיים מז' מסכיות קטנות דקתני...

מסתבר שמספר זה קבלה היא בידו, מפני שכבר מוזכר בתשובות ראב"י אב"ד עמוד ע"ט, [דבר שנעלם מעיני רבים]. ראב"י אב"ד, ה"ה בעל האשכול, מסתמך רבות תמיד על משנת רבותינו הגאונים, ויש לשער שגם מספר "שבע מסכיות קטנות", מקובל בידו מהם. 

רבינו החיד"א בשם הגדולים מערכת ספרים אות מ [קס"א] מסכתות קטנות, ובספר מראית העין - מסכת גרים, מאריך בפרטי השבע מסכתות.

בכל אופן הדבר ברור, שאין העניין סותר כלל אפשרות של "פרק עמי הארץ", שכן סוף כל סוף, בידינו רבים יותר משבע פרקים ומסכתות כאלו, וכדברי החיד"א שם, בעוד מניין חשבון השבע מסכתות אינו ברור.    


ישנן "מסכתות" שאינן אלא פרק אחד, ולכך אינן נימנות עם שבעת המסכתות הקטנות, כגון פרק קניין תורה ופרק 'דרכן  של תלמידי חכמים'.



עידן דשא, חשון תשפ"ג: 
הדף הסמוך לפניהם לונדון  BL Or. 5559D דף 36